מתחילים בשאלה פדגוגית
מה התלמידים יחקרו, יסבירו או ייצרו בעקבות המפגש? זו נקודת הפתיחה לתכנון חוויה אימרסיבית. פרומיקסט פועלת בתחום החינוך הרחב: חיבור בין תוכן, מרחבי למידה, כלים דיגיטליים והכשרת צוותי הוראה. אפשר לתכנן פעילות במדעים, בהיסטוריה, בגאוגרפיה, בשפות, באמנות או בשילוב בין תחומי דעת.
סיור וירטואלי מקבל משמעות לימודית כשמצמידים לו משימה: להשוות בין מקומות, למצוא ראיות, להסביר תופעה או להציג עמדה מנומקת. ב־Academy אפשר לבנות רצף של תחנות 360° עם מידע ושאלות, בהתאם לכלים ולהרשאות שנבחרו.
התאמה ליסודי, לחטיבה ולתיכון
- יסודי: התבוננות מודרכת, הסברים קצרים ומשימות ממוקדות. לדוגמה, סיור בסביבה טבעית שבו מזהים מאפיינים ומשווים בין בתי גידול.
- חטיבות ביניים: חקר בקבוצות, איסוף ראיות וחיבור בין מקורות. לדוגמה, השוואת שימושי קרקע והצעת שיפור לסביבה הקרובה.
- תיכון: ניתוח מורכב, ביקורת מקורות ויצירת תוצר עצמאי. לדוגמה, סיור מורשת הכולל פרשנות, מקורות ותיעוד החלטות העריכה.
אלה כיווני פעילות מוצעים, ולא רשימת לומדות מוכנות. התוכן, השפה, משך הפעילות ורמת העצמאות נקבעים עם הצוות החינוכי לפי הכיתה ומטרות ההוראה.
PBL: התלמידים חוקרים ויוצרים
בלמידה מבוססת פרויקטים אפשר להפוך את הסיור לתוצר שהתלמידים בונים לאורך תהליך. הצעה לפרויקט: ״איך נספר את הסיפור של הסביבה שלנו?״ הקבוצות בוחרות נושא, חוקרות מקורות, מתכננות תחנות ומכינות הסברים ושאלות לקהל שלהן.
- שאלה מניעה: מגדירים סוגיה שיש לה הקשר אמיתי וקהל יעד.
- חקר: אוספים מקורות, תמונות ותצפיות ובודקים מה מותר לפרסם.
- יצירה: בונים רצף תחנות ומשלבים טקסט, קול, תמונות ושאלות.
- משוב ושיפור: קבוצות עמיתים מתנסות, מציעות תיקונים ומנמקות אותם.
- הצגה ורפלקציה: מסבירים מה למדנו, באילו ראיות השתמשנו ומה נשנה בהמשך.
בהערכה כדאי להתייחס לאיכות החקר, לדיוק, לשיתוף הפעולה ולהסבר הבחירות. ציון על שאלות בלומדה אינו מתאר לבדו את איכות הפרויקט.
בוחרים מרחב: מחשב, 360°, חדר אימרסיבי או VR
מחשב וטאבלט: מתאימים לחקר אישי או קבוצתי בסיור 360°, לצד עבודה עם מקורות והפקת תוצרים. תוכן 360°: מאפשר להתבונן בכיוונים שונים במרחב ולמקם מידע ליד הפרט הרלוונטי.
חדר אימרסיבי: יכול לשמש למפגש כיתתי משותף, שבו המורה מוביל דיון סביב תוכן המוקרן במרחב. משקפי VR: יכולים להשתלב בחוויה אישית או בתחנות מתחלפות, עם תפקיד לימודי ברור גם לתלמידים שממתינים.
התאמה לחדר הקרנה או למשקפיים דורשת בדיקה של הציוד, התוכן ואופן ההפעלה; אין להניח שכל לומדה פועלת בכל מערכת. אפשר להתחיל בסיור במחשב ולבחור בהמשך את מרחב ההצגה המתאים.
כלי AI כחלק מתהליך הוראה מבוקר
המורים יכולים להיעזר בכלי AI ליצירת טיוטות להסברים, רעיונות למשימות, שאלות ברמות שונות או קריינות, לפי הכלים הזמינים. הצוות בודק את הדיוק ואת ההתאמה לגיל ולמטרות לפני הצגה לתלמידים.
אפשר גם לבנות משימה של ביקורת תוצר AI: מה מבוסס על מקור, מה דורש אימות ומה חסר? יש להבחין בין הדמיה שנוצרה לבין צילום תיעודי. את בחירת השירותים ואופן השימוש בפרטי תלמידים מתאמים עם מדיניות המוסד.
הכשרת מורים והטמעה בשלבים
הכשרת צוותי ההוראה צריכה לחבר בין תכנון פדגוגי לבין תפעול. מתחילים בבחירת יעד ושיעור אחד, מתרגלים יצירת תחנה, ניסוח שאלה ומתן משוב, ואז מבצעים התנסות קצרה עם עמיתים.
- מגדירים מי יוצר תוכן, מי בודק אותו ומי מנהל את הפעילות.
- מכינים חלופה טקסטואלית ותיאור למידע חזותי חשוב, וכתוביות לתוכן קולי לפי הצורך.
- מתכננים חלוקת קבוצות, זמן פעילות וחלופה ללמידה ללא משקפיים.
- מפעילים פיילוט, אוספים משוב מהמורים ומהתלמידים ומעדכנים את התוכן.
פרומיקסט יכולה לאפיין עם מוסדות חינוך שילוב של פיתוח תוכן, מרחבים אימרסיביים, VR, כלי AI והכשרת מורים, בהתאם לצורך ולהיקף הפרויקט.
מכירים את האפשרויות ומתחילים
להיכרות עם הכלים הזמינים ב־Academy: יצירת תוכן וניהול למידה, מחשב, מובייל ו־VR, והדגמות סיורי 360°. אפשר לעיין גם בקטלוג הלומדות וכיווני הפיתוח.
לתיאום אפיון פתרון חינוכי עם פרומיקסט — ציינו שכבת גיל, תחום דעת, יעד לימודי, ציוד קיים והיקף הצוות שזקוק להכשרה.